הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, תדון בדו"ח המבקר על עבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויות נכים. מבדיקת המבקר עולה תמונה עגומה ביחס הביטוח הלאומי לנכים הזכאים לגמלת נכות וניידות: סחבת ממושכת בטיפול, הטרחה מיותרת בזימון לוועדות, פגיעה בזכויות ובפרטיות – והכל בניגוד לחוק ולנהלי המוסד עצמו. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן  אומר לקראת הדיון כי "במקום להקל על הנכים, הביטוח הלאומי מתעלל בהם בהתמשכות הטיפול, בזימונים חוזרים ומיותרים לבדיקות רפואיות כאשר אפשר לרכז את כל הרופאים-הבודקים לפגישה אחת, לפגיעה בזכויות הנכים ובפרטיותם. חובה למנוע רמאות וניצול לרעה – אך לא להעביר את הנכים כולם במסלול ייסורים, וכך נענשים הנכים האמתיים, בגלל מיעוט מבוטל של זייפנים".

מדינת ישראל מעניקה לנכים על פי החוק זכויות שונות המותנות באבחון רפואי, וועדות רפואיות קובעות את אחוז הנכות הרפואית לצורך קביעת הזכאות של כל נכה. בשנת 2008 שילם המוסד קצבאות נכות כללית ונכות מעבודה בסכום כולל של 8.6 מיליארד ש"ח. על פי נתוני המוסד, הממוצע החודשי של מספר מקבלי הגמלאות בתחומים אלה בשנה זו היה כ-224,000, ומספר התביעות החדשות שהוגשו למוסד במהלך השנה היה כ-108,000; לצורך הטיפול בתביעות לקבלת קצבאות מתקיימים במוסד מדי שנה כ-360,000 דיונים רפואיים, ובשנת 2008 לבדה, היה תקציב ההפעלה של הוועדות הרפואיות במוסד כ-134 מיליון ש"ח.

מבקר המדינה מציין כי במהלך השנים העלו ועדות בדיקה ציבוריות, ארגוני נכים וחברי כנסת – טענות כלפי הוועדות הרפואיות במוסד בעניין איכות השירות, וחשש לפגיעה באי-תלותן. בשנת 2008 התקבלו במוסד 86,882 תביעות לקצבת נכות כללית, והמבקר בדק במדגם סטטיסטי מייצג של תביעות אלה את איכות השירות הניתן לתובעים. לדבריו, ממצאי המדגם מצביעים על ליקויים של ממש באיכות השירות שמספק המוסד לתובעים קצבת נכות כללית, ובהם התמשכות הטיפול, הטרחה מיותרת של התובע, פגיעה בזכויותיו ובפרטיותו, ואי-הקפדה על קיום הוראות הדין והנהלים על ידי הרופאים ופקידי המוסד.

בין מגישי תביעות לקצבת נכות כללית ישנם תובעים בעלי נכות קשה, בשיעור 80% ויותר. נוהל המוסד קובע כי במקרים אלה על הטיפול בתביעה להימשך לא יותר משלושה שבועות, במסגרת מסלול ייחודי מקוצר – המסלול הירוק. במדגם נמצאו 31 תובעים כאלה. לגבי 13 מהם – רופא המוסד כלל לא העריך מראש את שיעור נכותם הרפואית לצורך בחינת הפנייתם למסלול הירוק, וממילא הם לא זכו לטיפול בו. 18 התובעים הנותרים – הם אמנם הוכרו על ידי רופא המוסד כזכאים לטיפול במסלול הירוק והופנו אליו, אולם משך הטיפול בתביעותיהם היה בממוצע 59 ימים, חריגה ממוצעת של 38 ימים (כ-181%) ממשך זמן הטיפול שנקבע בנוהל.

גם לגבי הטרחת יתר של הנכה-התובע, מציין המבקר כי המוסד ער לצורך לרכז את האבחון הרפואי ביום אחד, ובאוגוסט 2008 אף הכין תכנית לשם כך, אך טרם החל בביצועה ובפועל עדיין נדרש תובע לבוא כמה פעמים לאבחון רפואי, במועדים שונים, לפי מספר הרופאים האמורים לבדוק אותו.

המבקר מוסיף כי כבר 44 שנה שלא עודכן "ספר הליקויים", שהוא רשימת ליקויים, פגימות ומחלות מקצוע שבגינם ניתן להקנות קצבת נכות. הספר עבר שינוי מקיף אחרון ב-1970, אך חסרים בו ליקויים שהתגלו או הוגדרו על ידי הרפואה מאז, ולעומת זאת כלולים בו ליקויים שכיום כבר ניתן לטפל בהם כך שפגיעתם חמורה פחות מהקבוע בספר.

המבקר גם מותח ביקורת על מערכות המיחשוב במוסד, שמספקות סיוע מוגבל בלבד לניהול התביעות ולבקרה עליהן – עקב מגבלות טכנולוגיות של המערכות. אף שכבר ב-2002 אושר פרויקט למחשוב ניהול התביעות, וב-2005 התקשר המוסד לשם כך עם חברה לביצועו, כעבור כשנה הופסק הפרויקט בשל התנגדות ועד העובדים של המוסד. המוסד שילם לחברה 2.7 מיליון ש"ח (ללא מע"מ).